מירסני סחר ושיווק בע"מ

פסק דין

תביעה שטרית בגין המחאה בסך של 10,000 ₪ שמשך הנתבע וחוללה בשל הוראת ביטול.

ניתנה לנתבע רשות להתגונן.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

התובעת עוסקת בין היתר בנכיון שיקים.ההמחאה ערוכה לפקודת בוגמה בע"מ ונחתמה על ידה בחתימת היסב.ההמחאה נמסרה לתובעת במסגרת עסקת נכיון ע"י אלכסנדר גורשניק מחברת בוגמה בע"מ.

לטענת הנתבע, בתצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע השטר, ההמחאה (ועוד אחרות) היו מוכנות וחתומות במגירה במשרדי עסקו של הנתבע, כששם הנפרע ריק. הנתבע היה בחו"ל וביקש ממר גורשניק שבמחסן שלו אחסן את הסחורות, למסור את ההמחאה לחברה בשם גייטפורט (למתן שירותי עמילות מכס), כדי לשחרר מכולה של מזון שיובאה על ידו הואיל וידע שמר גורשניק נוסע לשם לצורך שחרור סחורות שלו. לנתבע יחסי מסחר ארוכים עם גייטפורד בתוקף עיסוקו ביבוא סחורות. הפרקטיקה הנהוגה ביניהן, שגייטפורט מטביעה את חותמתה במקום המיועד לשם הנפרע. מר גורשניק מילא את שם חברת בוגמה ומסר את ההמחאה לנכיון, במקום למסור אותה לחברת גייטפורט. לאחר שחזר לארץ נתבע נודע לנתבע שההמחאות לא הגיעו לחברת גייטפורט. הנתבע ביטל את ההמחאה ובהמשך, הוגשה כנגד מר גורשניק תלונה במשטרה על גניבת שיקים.

צורף גם תצהיר אשתו של הנתבע, שכן ההמחאה נמשכה מחשבונם המשותף של בני הזוג. לפי תצהירה אין לה ידיעה אישית בדבר (הגב' קוגן נמחקה מן התביעה בשלב הבר"ל ותחתיה נתבע מר קוגן, בהסכמה. ר' החלטה בדיון מיום 2/1/11).

התובעת טוענת כי היא אוחזת כשורה ונהנית מהחזקות של פקודת השטרות. עוד טוענת היא, באמצעות מנהלה והמצהיר מטעמה, כי בעת קבלת השיק סבורה הייתה שייפרע כמקובל בשוק. שיקים אחרים של הנתבע שנמסרו לתובעת בעבר, נפרעו כסדרם. יתר על כן, שוחח לא אחת טלפונית עם הנתבע ואשתו שאישרו את קבלת השיקים שלהם לנכיון.לתצהיר התובעת צורפו:- קבלה מיום 5/8/09 בגין עסקת הנכיון (נספח 2) - תדפיס המלמד על עסקאות נכיון שעשתה חברת בוגמה בשיקים אחרים שמשכו הנתבע ואשתו ונפרעו כדין (נספח 3).- עותק תיק המשטרה בעניין התלונה נגד מר גורשניק.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם.הצדדים סיכמו בע"פ.

דיון והכרעה

דין התביעה להתקבל.

מדובר בשטר שלפי גרסת הנתבע, הגיע לידיו של מר גורשניק בהסכמה. סכום השטר מולא מראש על ידי הנתבע והנתבע חתם בעצמו על השטר. לטענת הנתבע התאריך היה חסר ומולא ע"י מר גורשניק, שמילא את גם שם הנפרע (חברת ביגמה), חתם חתימת הסב של הנפרעת, ועשה בשטר שימוש לצורך עסקת נכיון, בניגוד להוראות הנתבע (עמ' 4 ש' 6).

טענה מפי מושך השטר, כי מילוי פרטים שונים בשטר נעשו תוך חריגה מהרשאה אינה עומדת למושך כלפי אוחז כשורה. סעיף 19(ב) לפקודה קובע חזקה חלוטה כי השטר הושלם בתוך זמן סביר ולפי ההרשאה שניתנה. "השאלה היא על מי להטיל את ההפסד הנובע ממעשה לא תקין של הנפרע או של אחר – על מושך או על הרוכש תם הלב. דומה שהכף בעניין זה נוטה לטובתו של האוחז כשורה. מי שהוציא מסמך לא שלם נטל על עצמו סיכון, כי אחר ישלימו תך חריגה מהרשאה. המושך היה יכול בנקל למנוע את הנזק על ידי הוצאת מסמך שלם, ועליו לשאת בתוצאות מעשהו (לרנר דיני שטרות מהדורה שניה, בעמ' 449, ר' גם עמ' 443).

התובעת היא אוחזת כשורה. השטר תקין על פי מראהו ואין בו כל פרט או פגם שעשוי לעורר תהיות או שאלות. אף אין מחלוקת שהתובעת שילמה תמורה בעד השטר, שמועד פירעונו 25/9/09, בעסקת נכיון מיום 5/8/09 (ר' הקבלה בנספח 2 לתצהיר התובעת).

יתר על כן, גרסת הנתבע לפיה מדובר בשימוש או השלמת פרטים לא מורשית של מר גורשניק בשיק, היא כשלעצמה, לא הוכחה. לפי עדותו של הנתבע, כל העניין התברר לו, לאחר שחזר מהארץ, כשקיבל מגייטפורט דרישה לתשלום. הוא סבר ששילם את כל הדרוש באמצעות השיקים שביקש ממר גורשניק למסור לגייטפורט. הנתבע צירף להוכחת טענתו מסמך של גייטפורט (נספח א'). אולם בזה אין כדי להוכיח דבר. מדובר בבקשה המופנית ל"קוגן" להעברת תשלום בסך של כ- 60,000 ש"ח, ללא תאריך, שלא הוגשה באמצעות עורכה, ואין בה כל תיאור של השתלשלות עובדתית כזו או אחרת שיכולה לתמוך בטענה. מר גורשניק לא זומן ע"י הנתבע ליתן עדות. לא הוגשה בקשה לבית המשפט ולא הוכח שנעשה נסיון כלשהו לזמנו ולאתרו (לדברי ב"כ התובעת אותר ובוצעה לו מסירה בתיק ההוצל"פ בגין השיק דנן אך הוא מוגבל. עמ' 1 ש' 18).התלונה במשטרה היא מיום 24/5/10 בעוד שעסקינן בשיק שזמן פירעונו 25/9/09 ובוטל ע"י הנתבע מחמת טענתו הנ"ל. לא ניתן הסבר סביר לעיכוב משך חודשים ארוכים בהגשת התלונה. על פי תיק המשטרה, את התלונה הגישה אשת הנתבע ולפי הודעתה במשטרה, השיקים היו במגירה לא נעולה ונלקחו ממנה ע"י מר גורשניק. מדובר בסיפור שונה לגמרי מזה שהובא בתצהירים מטעם הנתבע וגם בעדותו של הנתבע.יש לציין כי עוד כי מעדותו של הנתבע עלו פרטים נוספים, שלא פורטו בתצהירו, לפיהם למעשה, מר גורשניק והוא פעלו בצורה או אחרת במשותף תקופה ארוכה. הנתבע היא מייבא סחורה ומר גורשניק משווק אותה במסגרת חברת בוגמה (עמ' 5 לפרוטוקול).

מכל מקום, כאמור, גם אם נקבל את גרסתו של הנתבע (שלא הוכחה) התובעת היא אוחזת כשורה וזכאית להיפרע מהנתבע.

התוצאה היא שההתנגדות נדחית.הליכי ההוצל"פ בתיק כנגד הנתבע ישופעלו.אני מחייבת את הנתבע בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בגין ניהול הליך זה בסך של 2900 ₪.

המזכירות תדוור לצדדים

ניתן היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: